מהי רמת החשיפה המותרת עפ”י המשרד להגנת הסביבה? 
אין חוק הקובע את רמת החשיפה אולם יש המלצות שצריך לבחון אותן בהתייחס למקרים ספציפיים


מדוע חשוב שלמודד יהיה היתר של המשרד להגנת הסביבה? 
כי החוק מחייב היתר למדידת קרינה


מי רשאי לבצע מדידות קרינה? 
רק מי שקיבל לכך היתר מהמשרד להגנת הסביבה ומי שמבצע מדידות קרינה ללא היתר עובר על החוק


היכן אני מוצא את חוק הקרינה ואת תקנות הקרינה?
באתר המשרד לאיכות הסביבה או באתר מדידות בע”מ בקישור זה


האם בחוק הקרינה יש סעיף הדן בענשין למי שעובר על החוק?
סעיף 16 בחוק הקרינה קובע עונשין במקרים הבאים : הקמת או הפעלת מקור קרינה ללא היתר , מתן שירות של מדידות קרינה ללא היתר ועוד . גם סעיף 12 בתקנות מתייחס לעונשין


האם מודד קרינה יכול לתת שירות מדידת והערכת קרינה לחברה בה הוא עובד?
הדבר אסור בהתאם לסעיף 18 של חוק הקרינה


מהי אחריות נושא משרה בתאגיד בנושא חוק הקרינה?
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות ככל הניתן למניעת עבירות על חוק הקרינה ( סעיף 17 לחוק)


האם היתר הקמה והפעלת מקור קרינה כרוך בתשלום?
כן , האגרות מפורטות בתקנות הקרינה


האם עריכת שינוי במקור הקרינה מחייבת היתר הקמה / הפעלה חדש?
כן . כאשר השינוי הוא מהותי , כמפורט בסעיף 2 של תקנות הקרינה


כל כמה זמן צריך לבצע מדידת קרינה?
מדידת הקרינה הראשונה צריכה להתבצע עם הפעלת המתקן ולאחר מכן כל שנה ( סעיף 5 בתקנות)
אילו גורמים עשויים להשפיע ולשנות את רמת הקרינה הנפלטת?

עוצמת הזרם , סוג מקור הקרינה המרחק ממקור הקרינה ומבנה המקום

האם צריך לבצע מדידת קרינה שנתית?

סעיף 5 בתקנות הקרינה משנת 2009 מחייב לבצע מדידת קרינה בתום כל שנה מקבלת היתר ההפעלה למקור הקרינה .
את חוק הקרינה ותקנות הקרינה ניתן להוריד בקישור זה


אנו מעוניינים לרכוש דירה. אילו גורמים פולטי קרינה עשויים להיות בסביבה ובאילו מרחקים הדבר מהווה סכנה?

קוי מתח , כבלי חשמל , לוחות חשמל , אינסטלציה חשמלית ביתית . לא ניתן לקבוע כלל למרחק שבו הקרינה מסוכנת כי יש גורמים משפיעים נוספים כמו עוצמת הזרם ולכן נדרש לבצע מדידה . דוגמאות למקורות קרינה ניתן לראות באתר מדידות בע”מ


מהו מכשיר מכויל ומדוע זה חשוב?

מכשיר מכוייל הוא מכשיר שעבר בדיקה במעבדת כיול מוסמכת על מנת לוודא שהוא מודד נכון . הבדיקה כוללת מדידה בהשוואה למכשיר ייחוס מדוייק . שימוש במכשיר מכוייל הוא תנאי לתקפות היתר המדידה שמקבל מודד קרינה


מה המשמעות של מדידת קרינה ממוחשבת?

במדידת קרינה ממוחשבת נתוני המדידה נאגרים בתוך הזיכרון של מכשיר המדידה ולאחר מכן מועברים למחשב ומוצגים בצורה גראפית . המדידה הממוחשבת מאפשרת להפיק גרפים של שינוי הקרינה עם הזמן ( ניטור ) וכן גרפים המתארים את האזור הנבדק בצורת מפה שבה הצבעים מייצגים את רמת הקרינה . הניטור להבדיל ממדידה רגעית מאפשר לבחון את רמת הקרינה האופיינית ולהימנע מקריאות של ערכי קיצון שיכולים להיווצר בעת קפיצות זרם קצרות


מה הזרם שצריך לזרום במקור הקרינה כאשר מבצעים מדידת קרינה ממתקן חשמל?

הזרם צריך להיות הזרם ה” אופייני ” של המתקן החשמלי


ומה עושים אם המתקן החשמלי לא מועמס בזרם האופייני?

מבצעים מדידת קרינה בזרם שזורם במתקן ומנרמלים את תוצאות מדידת הקרינה לזרם האופייני


האם חברה יכולה להעסיק את העובדים שלה לבדיקת קרינה במתקניה?

לא , לפי החוק , עובדים גם אם יש להם היתר לבצע מדידות קרינה , אינם רשאים לבצע מדידות במתקן בו הם עובדים .
רק לחברת החשמל יש היתר חריג בנושא זה ועובדיה רשאים לבצע מדידת קרינה במתקני חשמל של החברה .
?מהי הערכת קרינה
הערכת קרינה הוא חישוב תיאורטי של הקרינה ממקור מקרינה ובדיקת השפעתו על הסביבה


?האם חייבים לבצע הערכת קרינה ממתקני חשמל


כן , לפי החוק , חייבים לבצע הערכת קרינה ממתקני חשמל מסויימים על למנת לקבל היתר הקמת מקור קקרינה מהמשרד להגנת הסביבה


?כיצד מבצעים את הערכת הקרינה
חברת מדידות מבצעת את הערכת הקרינה באמצעות תוכנה יעודית . החברה לומדת את תוכניות החשמל בונה מודל ממוחשב של מקורות הקרינה ומחשבת את הקרינה בכל נקודה נדרשת במרחב


מתי צריך לבצע הערכת קרינה אלקטרומגנטית?

את הערכת הקרינה האלקטרומגנטית צריך לבצע כאשר המתקן החשמלי נמצא בשלב התכנון וכמובן שבשלב זה לא ניתן למדוד קרינה . כמוכן הערכת קינה אלקטרומגנטית נדרשת כאשר המדידה אינה מייצגת בצורה נכונה את הקרינה ממקור הקרינה לאורך זמן


מדוע צריך לבצע הערכת קרינה אלקטרומגנטית?

כי סעיף 6 לחוק הקרינה משנת 2006 מחייב זאת


מה היתרון של הערכת קרינה ממוחשבת ( סימולציה )?

המודל אותו בונה חברת מדידות באמצעות תוכנה ייעודית מאפשר למתכננים לשקול חלופות
תיכנוניות להפחתת הקרינה ולחסוך בסיכוך יקר שמחירו מגיע ל 1500 ₪ למטר מרובע . דוגמאות לסימולציה ממוחשבת ניתן לראות באתר מדידות בע”מ בקישור זה.
מהו היתר הקמה למקור קרינה?

בהתאם לחוק הקרינה נדרש לקבל היתר להקמה של מקור קרינה ( שנאים , קווי חשמל וכבלים) כאשר בונים מתקן חשמלי . לקבלת היתר ההקמה נדרש להגיש למשרד הגנת הסביבה דו”ח הערכת סיכוני קרינה וכן לשלם אגרת היתר הקמה . היתר ההקמה נדרש לפני הקמת המתקן החשמלי המקרין ולכן דו”ח הערכת סיכוני הקרינה מתבסס על סימולציות ממוחשבות של הקרינה שתתפתח מהמתקן. דו”ח הערכת הסיכונים צריך לכלול גם מפרט להפחתת הקרינה באם הדבר נדרש.


מי צריך לחתום על היתר הקמת והפעלת מקור קרינה? 

הבעלים או המנכ"ל של המתקן החשמל

מהו היתר הפעלה למקור קרינה?

בהתאם לחוק הקרינה נדרש לקבל היתר להפעלה של מקור קרינה ( שנאים , קווי חשמל וכבלים )
לקבלת ההיתר נדרש להגיש למשרד הגנת דו”ח מדידת קרינה וטופס בקשה לקבלת היתר.
?מה זה סיכוך אלקטרומגנטי וכמה הוא עולה
סיכוך אלקטרומגנטי או מיגון אלקטרומגנטי היא עבודה הכוללת הנחת פלטות מתכת מיוחדות בין מקור הקרינה לבין המקום המאוכלס שרוצים להפחית בו את הקרינה . מחיר הסיכוך הוא כ 1,000 ₪ למ”ר


מדדו אצלי קרינה אלקטרומגנטית וקבעו שצריך לבצע סיכוך . מה כדאי לעשות?

יש מדידות קרינה , בעיקר הזולות שבהן , מסתיימות בהמלצה לבצע סיכוך . לאור המחיר הגבוה של הסיכוך כדאי לקבל חוו”ד שניה לפני שנכנסים להוצאות הכבדות הכרוכות בביצוע הסיכוך


מה הן הדרכים להפחתת הקרינה?

1. ביצוע שינויים תכנוניים מפחיתי קרינה
2. מיגון מגנטי סיכוך

כיצד ניתן לחסוך בעלויות הסיכוך האלקטרומגנטי יקר?

כאשר מדובר במבנה חדש שנמצא בשלב התכנון ניתן במקרים רבים לחסוך בביצוע הסיכוך ע”י סימולציה ממוחשבת ושינויים תיכנוניים . כאשר מדובר במתקן קיים צריך לבחון פתרונות חילופיים.